במאמר הבא ידובר לעומק על פונדקאות בישראל, כך שלאחר קריאתו תוכלו להבין יותר לעומק על מה מדובר. בכל אופן, פונדקאות זה נושא מורכב למדי, ומכל הבחינות. ההליך נושא עימו סיכון בריאותי, ובמקרים רבים תסבוכות משפטית ומוסרית. ההליך הפונדקאי מסייע לרבים שאין ביכולתם להביא ילד לעולם ליהנות מצאצא למרות המגבלות הקיימות.

למי מיועד הדבר?

אלה שעושים שימוש בפונדקאות הם בדרך כלל נשים אשר לא יכולות להיכנס להריון מסיבות שונות ומגוונות. בין אם מכיוון שהריון מסכן אותן בריאותית ובין אם בגלל בעיות פוריות. נשים רבות לא מסוגלות להיכנס להריון והפנייה לפונדקאות מאפשרת להן להגשים חלום ולהביא ילד לעולם.

לצד הנשים, ישנם הגברים ההומוסקסואלים אשר לא יכולים להביא ילד לעולם ללא רחם. לפיכך, במידה ובני הזוג מעוניינים בילד, עליהם יהיה לפנות לאם פונדקאית אשר תסייע להם בעניין. בכל אופן, כמובן שכל ילד יהיה מקושר גנטית לאב אחד בלבד.

פונדקאות בישראל – מה מותר ומה אסור?

ישנם שני סוגים של פונדקאות, האחת נחשבת כיותר פשוטה מבחינה משפטית והשנייה יותר מאתגרת ורבים מחשיבים אותה כמעין מסירה לאימוץ.

פונדקאות מלאה – פונדקאות הכוללת הפרייה חוץ גופנית, כאשר לא קיים קשר גנטי בין האם הפונדקאית ובין התינוק. פונדקאות מסוג זה הינה חוקית במדינת בישראל.

פונדקאות חלקית –בפונדקאות זו תורמת האם הפונדקאית ביצית משלה, דבר ההופך את הילד לקשור אליה מבחינה גנטית. לאחר הלידה האם מוסרת את הילד להורים המיועדים. רבים מחשיבים פונדקאות מסוג זה כמסירה לאימוץ, ומדובר בהליך שאינו חוקי במדינות רבות בעולם, ביניהן בישראל.

סיכון בריאותי

פונדקאות בישראל ובכל מקום כולל סיכון בריאותי רציני לאם הפונדקאית. במהלך תקופת ההיריון צפויה האם הפונדקאית לעבור בדיקות רבות, לקבל טיפולי הורמונים, לוותר על זכויות חירות מסוימות ואף להיות מאושפזת בבית חולים מסוים לצורך פיקוח למשך זמן ממושך. כל אלה ועוד גורמים להליך להיות סבוך במיוחד בכל הקשור לפן הבריאותי, בין אם הנפשי ובין אם הפיזי. לפיכך, פונדקאות בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, הינה דבר שנוי במחלוקת.