לידה היא רגע שמח ומרגש בחייה של כל אישה אשר מצפה במשך חודשים ארוכים לרגע שבו תצא לאוויר העולם היצירה הטובה ביותר שלה. אלא שלצד השמחה הרבה ישנם גם רגשות רבים אחרים המאפיינים את האם הטרייה, רגשות שאינם בהכרח זוהרים ונפלאים. אימהות רבות חוששות לשתף את הסביבה הקרובה ברגשות הללו, בעיקר משום שהן מאמינות שמצופה מהן להיות תמיד מאושרות ושמחות. הרגשות האחרים מעוררים חשש בקרב האם הטרייה, ורגשות אלה כוללים דילמות כמו "האם באמת הייתי צריכה את זה" ורגשות מעורבים הנובעים מהשינוי הגדול, מכניסתו של אדם נוסף לחיים ומהצורך להתפנות לחלוטין לטיפול בצרכיו של התינוק. במקרים רבים עשויות להופיע תחושות נוספות של תסכול, אכזבה, טראומה ואפילו עצבות, תחושות שעשויות להתבטל על ידי הסביבה ולקבל הסברים שונים כגון "הורמונים" בעוד שבפועל עשויה האם להתמודד עם דיכאון לאחר לידה – אשר מחייב טיפול מעמיק ונכון כדי למנוע החמרה במצב.

סימפטומים שצריכים לעורר את תשומת הלב

חשוב לדעת כי דכאון לאחר לידה הוא בסופו של דבר דכאון לכל דבר. משום כך הוא עונה לכל הסימפטומים המסבירים דכאון באופן כללי, לרבות תחושה של עצבות כללית, היעדר עניין בתחומים שהעסיקו את האם בעבר, חוסר רצון לטפל בילד או טיפול טכני לחלוטין בתינוק ללא כל עניין ממשי בו. האם המדוכאת עשויה להתמודד גם עם קשיים משמעותיים בשינה (שינה תדירה או חוסר יכולת לישון). ניתן להוסיף לכך סימפטומים נוספים כמו חוסר תיאבון, או לחלופין – התקפי זלילה תכופים מתוך ניסיון לפצות על הדיכאון ועל העצבות באמצעות אוכל. יכולת הריכוז יורדת גם היא, קבלת החלטות נעשית קשה עד בלתי אפשרית, תחושת התקווה נעלמת ולעיתים עשויות להופיע גם מחשבות אובדניות או פנטזיות על מוות של האם או של הילד. אלו הן תחושות קשות מאוד, ללא ספק, וכאשר הן מופיעות הן מהוות בעיקר אינדיקציה לקיומו של דכאון לאחר לידה, דכאון שהטיפול בו חייב להתבצע מוקדם ככל האפשר, ובאופן מקצועי.

הטיפול בדיכאון לאחר לידה

תפקוד תקין הוא מטרה עיקרית בטיפול בדיכאון לאחר לידה. טיפול וליווי של איש מקצוע יעזרו לאם החדשה להתמודד עם הקשיים ועם האתגרים שעל הפרק. במסגרת הטיפול יעבוד המטפל עם האישה על רגשותיה ועל תחושותיה במטרה לסייע לה לתפקד באופן יעיל ותקין, וליהנות מהתינוק החדש. המטפל גם יוכל לאבחן בעיות שונות שעשויות להסביר את מצבה הרגשי והנפשי של האם, בין אם מדובר על הסברים פיזיולוגיים או הורמונליים ובין אם מדובר על הסברים אחרים. במסגרת טיפול פסיכותרפיוטי יכולה האם לשוחח באופן גלוי וכן על רגשותיה, לחלוק את הדילמות שאיתן היא מתמודדת, לשתף בכאבה ולבטא את התחושות המלוות אותה, תחושות שהיא עשויה שלא לחלוק עם הסביבה מתוך חשש מתגובותיהם של החברים ושל בני המשפחה. מסגרת טיפולית מכילה ומקבלת היא המסגרת הטובה ביותר בסיטואציה שכזו.